תפריט ניווט+

וילה צבעונית במרכז

ביישוב שקט במרכז נרכשה וילה בת 15 שנים על ידי משפחה צעירה.
על שיפוץ "קטן" שהתרחב מתוך הבנה עמוקה של התאמת מבנה לצורך, ועל בית כבד ומיושן שהפך לפצצה צבעונית מלאת אנרגיות עם הפתעות בכל פינה.

צילום גמר: אלעד גונן

את הסיפור על הבית הזה אני כותבת עם תובנות ממרחק של זמן. עברה למעלה משנה מאז הסתיים הפרויקט ועד שהחלטתי שהבית מוכן לצילומים. אינטנסיביות הביצוע, שארכה חצי מהזמן המוערך, השאירה את כולנו עם הלשון בחוץ. לאחר שהדיירים סוף סוף התמקמו בביתם החדש, הזדקקנו (הם ואני) למנוחה וצבירת כוחות מחודשים לקראת יציאה למסע אבזור הבית. תהליך האבזור ובחירת האומנות לקחו לנו מספר חודשים נוספים, במהלכם אספנו כל פריט וחיברנו יחד את סיפורם של בני הבית בהמון מחשבה ואהבה.

מבט אל החוץ. צבעוניות עזה בפרטי הריהוט והטקסטיל.

אני קוראת לבית "מעגל הכח" של חיינו. הוא משמש לנו מטען אנרגטי, משרה בנו שקט ובטחון ומספק לנו את התנאים כדי לחיות חיים נוחים, טובים ומאושרים. ככזה, תכנונו ועיצובו הוא תמיד תהליך אישי בו עוברים דרך רגשות, צרכים וחלומות עד שמגיעים לתוצר המוגמר, המדויק, המשקף ומבטא את מי שגר בו. בעולם שבו גם הייחודיות היא ערך עליון, חשוב תמיד לשלב פריטים אישיים של בעלי הבית שיש להם פז"מ וערך סנטימנטלי לצד פרטי הריהוט והאביזרים החדשים. זה בדיוק מה שעשינו בפרויקט הזה.

פתיחת המטבח לסלון. שינוי הזרימה והשימוש בחלל.

לבית הזה, וילה במרכז בת 15 שנים המתפרסת על פני שטח בנוי של 350 מ"ר הוזמנתי בהתחלה כדי לעשות שיפוצון שיתאים אותו לדייריו החדשים, משפחה צעירה , הורים וזוג ילדים קטנים. על הפרק היו חידוש חדרי רחצה, ריהוט ואבזור הבית. בטלפון היא כבר אמרה שגם "המטבח נראה לה קטן ושמשהו מפריע לה במבנה הקומה התחתונה אבל היא לא בדיוק יודעת מה"… הרבה פעמים אנחנו נכנסים לחלל שיוצר בנו תחושה של חוסר נוחות בלי יכולת לשים את האצבע על הגורם לכך ולהיפך. אז נפגשנו בשטח ולי זה היה ברור מהשנייה הראשונה. החלל המרכזי של הבית הכיל סלון ענק עם פינת אוכל השימוש העיקרי בהם היה בעת אירוח והחיים התרכזו במטבח קטן שהיה סגור ומופרד משאר חללי הבית, סביב שולחן האוכל ובפינת המשפחה הצמודה.

הרחבת המטבח, הוספת אי עבודה ומיקום השולחן כמקשר בין החללים.

המהלך המתבקש הראשון בהתאמת הבית לדייריו החדשים היה לפתוח את המטבח לסלון הגדול, לחבר ביניהם ולייצר זרימה חדשה בחלל כך שיהיה שימוש נח ופונקציונלי בכל שטח הקומה. המטבח תוכנן מחדש, הורחב, התווספו אי עבודה מרכזי ושפע מקומות אחסון. שולחן האוכל הקטן הפך לשולחן גדול ונח שמוקם במאונך לאי כשהוא "גולש" לשטח המעבר הסמוך לסלון ויוצר תחושת חיבור בין שני החללים. פינת האוכל הצמודה לסלון עוצבה עם שולחן נמוך במעט מגובה שולחן סטנדרטי כשמסביבו כורסאות על מנת לשמר את מפלס הישיבה הנמוך בחלל. כך מתאפשר למי שרוצה לשבת סביבו להיות חלק מהסלון והנמצאים בו ולא לשבת "מעליהם". יש משהו מאוד נעים בישיבה מהסוג הזה.

פינת האוכל – ישיבה נמוכה כחלק מחלל הסלון ואומנות רחוב.

המהלך השני היה להפטר מהחלונות, הנגרות ומעקות העץ הכהים שהיו בבית – זכר לסגנון שתאם את התקופה בה הוא נבנה ואולי גם את טעמם האישי של בעליו הקודמים. מאחר והחלונות היו מאיכות מאוד גבוהה, החלטנו לחסוך בעלויות וביצענו צביעה מקצועית בגוון לבן עם נגיעה של פיגמנט חם כדי שייטמעו כהמשך ישיר של קירות הבית וישתלבו עם גוון הריצוף. ריצוף הבית המקורי, אבן טרברטין טבעית, נשמר והושלם במקומות הדרושים בעקבות השינויים המבניים. בגלל הטקסטורה הנוכחת של האבן, שאר חומרי הגמר שנבחרו עבור הנגרות הקבועה (מטבח, ספריות, חיפוי קיר וארונות) נצבעו גם הם בגוון הקיר עם שילובים של חומרים טבעיים בגמר ובמראה כמו עץ אלון, עץ אגוז, משטחי עבודה במראה בטון או קוריאן לבן.

חדר המשפחה הצבעוני. שילוב ריהוט קיים עם תכנון מחודש, עיצוב ואומנות מקומית.

יצירת בסיס נטרלי בהיקף ובחירת גופי תאורה לבנים הנטמעים ומשמשים בעיקר כמקור אור, אפשרה הכנסת צבעוניות עשירה בפרטי הריהוט, הטקסטיל ושאר האבזור והאמנות. דיירי הבית ביקשו להביא מדירתם הקודמת פרטי ריהוט שאהבו. ספה, שולחן קפה וצמד כורסאות צהובות שולבו בפינת המשפחה יחד עם התכנון המחודש וכך הפך חדר המשפחה מחלל כהה וקודר לחלל צבעוני וחי עם הרבה אופי והומור.

חדר רחצה הורים. אלגנטי עם פרשנות מודרנית לאריחים מצוירים.

כל חדרי הרחצה שופצו כליל. בוצעו בהם שינויים והתאמות מבניים ותוכננו עבורם ארונות בייצור מיוחד על פי צרכי הלקוחות. אריחי הריצוף וחומרי החיפוי שנבחרו עבור כל החדרים הם מאותה חברה בסדרה שעוצבה במיוחד על ידי המעצבת הספרדית פטריסיה אורקיולה – מחווה לאריחים המצוירים עם פרשנות מודרנית בצבע ובצורה. לחדרי הרחצה של הילדים נבחרו גוונים עדינים יותר בשילוב עם נגרות מעץ אלון, בעוד לחדר ההורים נבחרו צבעים קונטרסטים ואלגנטים יותר בשילוב נגרות מעץ אגוז. להשלמת המראה המודרני נבחרו משטחים וכיורים מקוריאן לבן.

חדר רחצה ילדים. אריחים מצויירים בגוונים עדינים.

כל חדרי השינה רוצפו מחדש בפרקט אלון טבעי מולבן, נצבעו מחדש ותוכננו עבורם נגרות בהתאמה אישית. כל חדר הצרכים והאופי שלו. בחדר ההורים יצרנו לבקשת הלקוחות חדר לבן ורגוע באווירה בוטיקית, עם פינת סקרטר (שולחן עבודה) קטנה, פינת הסבה וחדר ארונות מרווח ומתוכן לפרטי פרטים. קירות החדר נצבעו בלבן מגוון עם נגיעה של פודרה וקיר אחד חופה בטפט תלת ממדי עם טקסטורה קטיפתית ודוגמא גאומטרית אלגנטית. עיצבנו מיטה לבנה מרופדת עם גב מרשים ומלכותי בשילוב מסגרת עץ אלון ושתי שידות לילה מעוצבות בנגרות אומן. שתי מנורות הקריאה מצדי המיטה גם הן הורכבו בייצור מיוחד מחלקים שבחרנו בקפידה. להשלמת המראה בחרנו בשטיח לבן ווילונות לבנים מבד עדין ונשפך.

חדר שינה לבן ורך באוירת מלון בוטיק

חדר הילדים עוצב על בסיס שחור לבן עם נגיעות צבע. בחרנו טפט בדוגמא גיאומטרית צבעונית ממנו דגמנו את הגוון הירקרק המעושן לצביעת שאר קירות החדר. כיסא הנדנדה והשידה הובאו מהבית הקודם והשתלבו באופן מושלם.
ארון שתוכנן ונבנה במיוחד נצבע בגוון לבן של שאר קירות הבית בשילוב עץ אלון טבעי שמתחבר לפרקט שבחדר ולמאוורר התקרה. בחירת הגוון לארון מאפשרת לו להיות פריט על זמני גם כאשר הילדים גדלים, הטעם משתנה וקירות החדר ושאר הפריטים בו לובשים צבע וצורה אחרים. שאר פרטי טקסטיל כמו המיטות המרופדות, השטיחים והווילונות נבחרו בצבעי שחור לבן בשלל דוגמאות.

חדר הילדים – שחור לבן עם צבעוני.

בעקבות תהליך אבזור הבית הזה עלתה בי מחשבה על העובדה שהיום רבים מהמעצבים שנותנים שירותי אבזור, בנוסף לתכנון ולעיצוב הבית, נדרשים לייצר אווירה וקומפוזיציה המספרות סיפור אנושי ייחודי בפרק זמן קצר מאוד. מה שפעם נבנה לאורך שנים, משווקי פשפשים מסביב לעולם או בחיפוש וליקוט עקביים, היום קורה בחודשים וימים. בסופו של יום, אחרי הצילומים, בבתים האלה גרים אנשים ולכן מעבר לתכנון פרקטי ועיצוב נכון, לחיבור ולאמירה האישית יש מקום של כבוד. הלבשת הבית הופכת למדע עדין של שילובים בין חדש לישן, יקר וזול, טרנדי וייחודי. הכל טמון במינונים ובדיוקים.